אייזנמן יצחק נ' מדינת ישראל-משרד האוצר אגף המכס והמע"מ ואח'

פסק דין

לפנינו שתי תביעות שהגיש התובע שהדיון בהן אוחד – האחת עניינה טענת התובע כי הנתבעת 1 (להלן: "רשות המיסים) פעלה שלא כדין בכל הנוגע לפרישתו מהנתבעת בשנת 2008. והשנייה – עניינה טענתו כי הופרה הבטחה שקיבל להתמחות בשנת 2001 במחלקה המשפטית באגף מכס ומע"מ ברשות המיסים.

רקע, השתלשלות העניינים וההליכים שבפנינו

התובע עבד ברשות המיסים באגף המכס ומע"מ, כחוקר ביחידת חקירות תל אביב, מיום 30.5.1993 ועד לפרישתו המוקדמת ביום 31.7.2008.

בשנת 1997 החל התובע בלימודי משפטים וביקש להתמחות באגף מכס ומע"מ פ"ת החל מחודש 3/2001. בסופו של יום התמחות זו לא אושרה לו ולפיכך הוא שהה בחל"ת מיום 15.4.2001 ועד ליום 2.2.2003 לצורך תקופת התמחות במשרד פרטי. לאחר תקופת החל"ת שב התובע לעבודתו באותה יחידה ובאותו תפקיד.

ביום 14.4.2008 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעות בטענה שהן הפרו הבטחתן לפיה יעבור תקופת התמחות בשנת 2001 ברשות המיסים, במחלקת מע"מ פ"ת ותבע בגין הפרת הבטחה זו פיצויים, הכוללים הפסד שכר ותנאים סוציאליים נוספים, בסכום כולל של כ – 300,000 ₪ (עב 4997/08).

ביום 20.3.2008 הוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה קובלנה משמעתית כנגד התובע ובה יוחסו לו אירועים של שליפת מידע שלא כדין ושלא לצרכי עבודתו.

ביום 23.7.2008 התקיים דיון בבית הדין למשמעת בעניינו של התובע. בפתח הדיון עלתה האפשרות שהתובע יפרוש מעבודתו ברשות המיסים, יקבל את הזכויות המגיעות לו ויקפיאו את זכויותיו לגמלה. בית הדין למשמעת התבקש לדחות את המשך הדיון ובהמשך אותו יום פנה מר יוסי יהודה, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש (בפועל) ברשות המיסים, אל נציבות שירות המדינה בבקשה לאשר את פרישתו של התובע לגמלאות.

ביום 27.7.2008 אישר מר ציון לוי, מנהל אגף בכיר לפרישה וגמלאות בנציבות שירות המדינה, את הבקשה לפרישתו של התובע ולמחרת הודיע מר יוסי יהודה לתובע על קבלת אישורה של הנתבעת 2 (להלן: "נציבות שירות המדינה") לפרישתו ביום 31.7.2008 בתנאים שהוסכמו.

ביום 31.7.2008 פרש התובע מעבודתו ולפיכך ביום 10.8.2008 ניתנה החלטת בית הדין למשמעת בדבר ביטול ההליך המשמעתי נגדו.

בסמוך למועד פרישתו מרשות המיסים (כשלטענת רשות המיסים היה זה לאחר מועד פרישתו ולגרסת התובע – קודם למועד פרישתו), הוא פנה בכתב אל מר יוסי יהודה בבקשה לבחון אפשרותו לפרישה בשל מצב בריאותי.

ביום 26.10.2008 פנה התובע לבית הדין לעבודה בבקשה לסעדים זמניים, ביניהם להורות על השבתו לעבודתו ולהעמידו בפני ועדה רפואית כדי לבחון את זכאותו לפרוש מטעמי בריאות. בהחלטה מיום 1.12.2008 נדחתה בקשתו של התובע להשיבו לעבודה מהטעמים שהבקשה הוגשה כשהיא נגועה בחוסר תום לב, לוקה בשיהוי ניכר ומשהתובע לא הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת בבקשה לסעדים זמניים, כי הוא זכאי לפרוש מטעמי בריאות ומשהתקן שלו בוטל ברשות המיסים. בקשת רשות ערעור שהגיש התובע לבית הדין הארצי לעבודה נדחתה אף היא (בר"ע 743/08, מיום 30.12.2008).

בטרם ניתנה ההחלטה בבקשתו של התובע לסעדים זמניים, הגיש הוא ביום 13.11.2008 את התביעה העיקרית נגד הנתבעות לסעד הצהרתי הקובע כי הסכם הפרישה בין הצדדים בטל וכי יש לכנס ועדה רפואית בעניינו לצורך בחינת זכאותו לפרוש מטעמי בריאות, וכן לפיצויים בגין עוולת לשון הרע ובגין נזקים כלכליים ונזקי גוף בסך כולל של 500,000 ₪ (עב 11443/08).

לאחר שמספר בקשות לאיחוד שני התיקים נדחו (החלטת כב' השופטת פוגל מיום 1.4.2009, החלטת כב' השופטת גילצר מיום 29.3.2011, החלטת כב' השופט שפיצר מיום 5.4.2011) לבסוף ניתנה החלטה על איחוד שני התיקים (החלטת כב' השופט שפיצר מיום 15.4.2011).

להשלמת התמונה יצויין כי ביום 19.7.2009 הגיש התובע תביעה נוספת נגד הנתבעות שעניינה ערעור על החלטת גמלאות, בטענה שיש לצרף לתקופת השירות המוכרת לגמלה את תקופת שירותו בצבא קבע ובמשטרה ואת תקופת עבודתו בבנק ישראל. תחילה אוחד הליך זה עם תיק עב 11443/08 אולם בהמשך פוצל הדיון בתיק והתביעה בעניין גובה הגמלה הועברה למותב אחר (עב 7762/09, כב' השופטת יהלום). לפיכך הסכימו הצדדים כי רכיב התביעה שעניינו רצף זכויות ותנאי פנסיה – סעיף 11 לכתב התביעה בתיק עב 11443/08 – יועבר לדיון בתיק שנדון בפני המותב האחר. ביום 18.8.2013 ניתן פסק דין בתיק עב 7762/09, הדוחה את תביעתו של התובע בעניין הגמלה.

עדויות

מטעם התובע העידו עו"ד ג'פרי ונדל, מי שהיה תובע באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה, רו"ח חיים טמיר שעבד כחוקר ביחידות מכס ומע"מ בתל אביב והתובע עצמו. כן הוגש מטעם התובע תצהירו של עו"ד יהודה לנדא, אשר אצלו התמחה בסופו של יום התובע, והנתבעות ויתרו על חקירתו הנגדית.

יצויין כבר כעת, כי בניגוד לטענת התובע בסיכומיו (בסעיף 8), לא קיבל כב' השופט איטח את בקשתו של התובע לזמן לעדות את עו"ד ירון גולדמן ואת עו"ד יואב ציוני (החלטת כב' השופט איטח מיום 3.11.2011) ולפיכך לא ברורה טענת התובע, לפיה "יש לקבל את תמצית עדותם".

מטעם הנתבעות העידה עו"ד טלי ירון אלדר אשר היתה בשנים 1998-2001 היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ ומר אורי מאיר, מנהל אגף משאבי אנוש ברשות המסים, מכס ומע"מ. יצויין כי מטעם מר אורי מאיר הוגשו 3 תצהירים: תצהיר שעליו חתם ביום 26.11.2008 במסגרת הסעד הזמני; תצהיר משלים מיום 4.7.2011 ותצהיר משלים נוסף מיום 1.12.2011 רק לעניין תביעתו של התובע בתיק עב 4997/08.

תיק עב 11443/08 – פרישתו של התובע